גמרא
פירוש
לִיתְנֵי רוֹבְדֵי אִילָן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אין שם אלא אפרוח אחת כול׳. אמ׳ ליה ההוא מרבנן לרבא, ונימא איפכא, אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת פטור מלשלח, דבענן אפרוחים ובצים וליכא, היו שם אפרוחין מפרחין ובצים מוזרות חייב בשילוח. מאי טעמ׳, קן, קן מכל מקום. אמ׳ ליה אם כן לימא קרא והאם רובצת עליהן, מאי טעמ׳ כתב על האפרוחים או על הבצים, דליקוש אפרוחים לבצים ובצים לאפרוחים.
מתני׳. שילחה וחזרה אפי׳ ארבעה וחמשה פעמי׳, חייב, שנ׳ שלח תשלח. נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן, פטור מלשלח. הנוטל אם על הבנים ר׳ יהודה אומ׳ לוקה ואינו משלח, וחכמ׳ אומ׳ משלח ואינו לוקה. זה הכלל, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, אין חייבין עליה.
[דף קמב.]
לא יטול אדם אם על הבנים אפי׳ לטהר בה את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר מצות חמורות שבתורה.
[דף קמא.]
ת״ר לא תקח האם על הבנים, אמ׳ הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים, חייב, שנ׳ שלח תשלח את האם.
ת״ר שלח, אפי׳ מאה פעמים. תשלח, אין לי אלא לדבר הרשות, לדבר מצוה מניין, ת״ל תשלח, מכל מקום. פי׳, לטהר בה את המצורע. אמ׳ ליה רבנאי בריה דרב יוסף בריה דרבא לרב כהנא, טעמ׳ דכת׳ רחמנא שלח תשלח, הא לאו הכי הוה אמינא לדבר הרשות אין לדבר מצוה לא, מיכדי האי עשה והאי עשה, מאי אולמיה דהאי מהאי. איצטריך, סד״א הואיל ואמ׳ מר גדול המשים שלום בין איש לאשתו, שאפי׳ הקב״ה אמ׳ שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, ומצורע שלא נטהר אסור בתשמיש המטה, דרחמ׳ אמ׳ וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. מהו דתימ׳ כיון דאסור בתשמיש המטה ליתי עשה דידיה וידחה עשה דשילוח הקן, קמ״ל.
ר׳ יהוד׳ אומ׳ לוקה ואינו משלח. בעי ר׳ אבה בר ממל, מאי טעמ׳ דר׳ יהוד׳, משום דקסבר לא תעשה שניתק לעשה לוקין עליו, או דלמא בעלמ׳ קסבר אין לוקין עליו, והכא היינו טעמ׳ דלקי משום דשלח מעיקרא משמע. דהכי קאמ׳ רחמ׳ לפיכך אמרתי לך לא תקח האם לפי שכתבתי שלח תשלח את האם. פי׳, אבל אחר שנטל לאו בר שילוח הוא.מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב דוד ארונובסקי, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הרי"ד, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
מתני׳. שילחה וחזרה אפי׳ ארבעה וחמשה פעמי׳, חייב, שנ׳ שלח תשלח. נטל את הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהן, פטור מלשלח. הנוטל אם על הבנים ר׳ יהודה אומ׳ לוקה ואינו משלח, וחכמ׳ אומ׳ משלח ואינו לוקה. זה הכלל, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, אין חייבין עליה.
[דף קמב.]
לא יטול אדם אם על הבנים אפי׳ לטהר בה את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר מצות חמורות שבתורה.
[דף קמא.]
ת״ר לא תקח האם על הבנים, אמ׳ הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים, חייב, שנ׳ שלח תשלח את האם.
ת״ר שלח, אפי׳ מאה פעמים. תשלח, אין לי אלא לדבר הרשות, לדבר מצוה מניין, ת״ל תשלח, מכל מקום. פי׳, לטהר בה את המצורע. אמ׳ ליה רבנאי בריה דרב יוסף בריה דרבא לרב כהנא, טעמ׳ דכת׳ רחמנא שלח תשלח, הא לאו הכי הוה אמינא לדבר הרשות אין לדבר מצוה לא, מיכדי האי עשה והאי עשה, מאי אולמיה דהאי מהאי. איצטריך, סד״א הואיל ואמ׳ מר גדול המשים שלום בין איש לאשתו, שאפי׳ הקב״ה אמ׳ שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, ומצורע שלא נטהר אסור בתשמיש המטה, דרחמ׳ אמ׳ וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. מהו דתימ׳ כיון דאסור בתשמיש המטה ליתי עשה דידיה וידחה עשה דשילוח הקן, קמ״ל.
ר׳ יהוד׳ אומ׳ לוקה ואינו משלח. בעי ר׳ אבה בר ממל, מאי טעמ׳ דר׳ יהוד׳, משום דקסבר לא תעשה שניתק לעשה לוקין עליו, או דלמא בעלמ׳ קסבר אין לוקין עליו, והכא היינו טעמ׳ דלקי משום דשלח מעיקרא משמע. דהכי קאמ׳ רחמ׳ לפיכך אמרתי לך לא תקח האם לפי שכתבתי שלח תשלח את האם. פי׳, אבל אחר שנטל לאו בר שילוח הוא.מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב דוד ארונובסקי, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הרי"ד, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
הערות
Gemara
Peirush